רִמּוֹנִים / מֵאִיר שַׁבְּתַאי מַזַּר

יָדַעְתִּי

כִּי בַּבֹּקֶר אֶחָד מוּפָז כְּזֶרַע גָּד,

הַגּוֹלֵשׁ וְשׁוֹטֵף מִמּוֹרְדוֹת הָרֵי גִּלְעָד

בְּגִלְדֵי שֹׁהַם וּמוּסָרוֹת -זָהָב עֲבוֹתוֹת,

אָקִיץ,

וְחֶצְיִי אֵינֶנּוּ לְצִדִּי.

רְאִיתִיךָ בְּקוּמְךָ,

הִתְעַרְטַלְתָּ מִן הַמְּעַט – חָמַקְתָּ מִמֶּנּוּ בִּשְׁפִיפָה,

נָטַלְתָּ  אֶת סוּדָרְךָ, סֵפֶר זיכרונות וַעֲטִיפָה,

נָשַׁקְתָּ אֶת מִצְחִי אֲרֻכּוֹת וְהוֹסַפְתָּ בְּלַחַשׁ:

יָדַעְתָּ כִּי אֵלֵךְ. לֹא סוֹבַבְתִּיךָ בְּכַחַשׁ.

לֹא טָרַקְתָּ אֶת הַדֶּלֶת, אֲבָל יָדַעְתִּי

כִּי עָבַרְתָּ אֶת הַסַּף – אֵינְךָ עוֹד בְּבֵיתִי.

יְחֵפָה פָּסַעְתָּ אֶל צינת הַבֹּקֶר, נוֹשֶׁמֶת דְּרוֹר,

לִנְדֹּד מִקֵּן אֶל קֵן, לְהֶמְשֵׁךְ אֶל הָאוֹר.

בְּגַנִּי אֵין שַׁעַר,

אַל תְּבַקְּשִׁי אֶת מַפְתֵּחַ הֶחָצֵר.

לְשׁוֹאַת שֶׁאִי עֵינַיִךְ אֵל פִּרְצָה בְּגֶדֶר.

כָּל גְּדֵרוֹתַי - רְבִידֵי רִימּוֹנִים אֲדֻמִּים כְּדַם!

קִטְפִי לְךָ צֵידָה לְדֶרֶךְ וּצְאִי בַּעֲדָם.

הֵן שְׁנֵינוּ יָדַעְנוּ זֹאת.

עַל כֵּן נְטַעְתִּיךְ בְּיַעַר חֲלוֹמוֹתַי הַנִּשְׂגָּבִים,

בְּבֵית גְּנִיזוֹת תְּפִלּוֹתַי ומאווי הַנַּעֲלַיִם,

בִּצְרוֹר בְּלוֹם שֶׁגּוֹרָלוֹ בְּרָקִיעַ נֶחְתַּם.

הַלָּלוּ לֹא יַעַבְרוּ  פֶּה לְעוֹלָם.

אֵינֶנִּי מִיֵּצֶר,

צַעַר, כְּאֵב וָכַעַס מִמֶּנִּי וָהָלְאָה.

רַק עֶצֶב דּוֹלֵף, מְטַפְטֵף מִידֵי לַיְלָה,

וְהוּא מַזְלִיף זִכְרוֹנוֹת אֲדֻמִּים כַּשָּׁנִים,

עֲלֵיהֶם צוֹמֵחַ פַּרְדֵּסִי, פַּרְדֵּס הָרִימּוֹנִים.